פסק-דין בתיק ע"פ 56030-01-12

בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו ( כב' השופט מ' אלטר) בת"פ 31038-07-11 מיום 15.12.2011, בו הוחלט על זיכוי המשיב מעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד, לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג - 1973 (להלן: "הפקודה"), ותחת זאת הרשעתו על פי הודאתו בעבירה של החזקת סם מסוכן לשימוש עצמי לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודה.

פסק הדין קמא:

נגד המשיב הוגש כתב אישום ולפיו, ביום 11/7/11 סמוך לשעה 14.15 בבית בו התגורר בטמרה, החזיק ברשותו, בסם מסוכן מסוג הרואין במשקל 2.343 גרם (להלן: "הסם") המחולק ל- 8 אריזות, ומששמע שוטרים הדופקים על דלת ביתו והבחין בהם כשנכנסו, רץ במהירות אל המרפסת וזרק את הסם שהחזיק בידו.

במעשיו, כמתואר לעיל, נטען כי, המשיב החזיק בסם, שלא לשימושו העצמי וללא היתר כדין וכן, הפריע המשיב לשוטרים הממלאים כדין את תפקידם, באופן שבו ניסה להעלים מהם את הסם.

בנוסף להרשעתו כאמור בעבירה של החזקת סם מסוכן לשימוש עצמי לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים, הורשע המשיב גם בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), בכך שהשליך את הסמים דרך מרפסת ביתו.

ליבת הכרעת הדין של כב' השופט קמא, מובאת בדבריו כדלקמן:

"שמעתי היום את עדותו של הנאשם (המשיב) הנאשם עשה עליי רושם אמין. אני ער לכך שהנאשם שיקר במשטרה וטען שהסם שנתפס אינו שלו ואולם הנאשם הסביר כי עשה זאת משום שחשש להודות בשל העובדה שתלויים ועומדים נגדו מאסרים על תנאי. הסברו זה מקובל עליי. אני גם מאמין לנאשם כי בתקופה בה לא שהה במאסר, היו לו הכנסות לא רק מהבטוח הלאומי, אלא גם ממכירת פסולת ברזל אותה היה לוקח ממפעל הברזל שבבעלות גיסו ואחותו. אומנם הסם נתפס כאשר הוא מחולק ל- 8 מנות אולם הנאשם הסביר מדוע הסם היה מחולק למנות וגם הסבר זה מקובל עליי" (עמ' 19 שו' 2-8 להכרעת הדין).

בית המשפט קמא גזר על המשיב את העונשים הבאים:

א.      15 חודשי מאסר, מתוכם, 3 חודשי מאסר בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירה מסוג פשע  לפי פקודת הסמים המסוכנים ויורשע בה.

ב.       מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים, לבל יעבור כל עבירה מסוג עוון לפי הפקודה ו/או עבירה לפי סעיף 273 ו/או 275 לחוק ויורשע עליה.

ג.        קנס כספי בסך של 2,500 ש"ח.

ד.       פסילה מלקבל/להחזיק רישיון נהיגה למשך 24 חודשים.

ה.      הפעלת עונש מאסר מותנה בן 5 חודשים מת"פ 53578-07-10 (בית משפט השלום בעכו), זאת, במצטבר לעונש המאסר בפועל שהוטל עליו, כך, שסך הכל יהא על המשיב לרצות 8 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו 11/07/11.

הערעור וטיעוני הצדדים:

המערערת ערערה על פסק דינו של בית המשפט קמא, על זיכוי המשיב מעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, ולחילופין על קולת העונש.

בנימוקי הערעור, ציינה ב"כ המערערת את העובדה כי תחילה המשיב כפר בעובדות כתב האישום, וטען כי הסם שנתפס ליד ביתו אינו שייך לו ובמהלך משפטו, שינה מטעמו וטען כי הסם היה לשימושו העצמי בלבד.

ב"כ המערערת טענה כי שגה בית המשפט קמא בכך שזיכה את המשיב, כאמור, מעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, וביקשה לתמוך את טיעוניה בשני נימוקים מרכזיים וזאת כדלקמן:

ראשית, נטען כי המשיב לא הרים את הנטל המוטל עליו לסתירת החזקה הקבועה בסעיף 31(3) לפקודה על פיה החזקה של מעל ל- 0.3 גרם סם מסוכן הינה החזקה שלא לשימוש עצמי, קל וחומר כשהסם שנתפס היה חולק ל- 8 מנות.

שנית, נטען כי שגה בית המשפט קמא במתן האמון בדברי המשיב, בעוד שהבדלי הגרסאות העולים מדבריו של המשיב במשטרה ובבית המשפט אינם תומכים בקביעת מהימנות זו.